WEBVTT 00:00:03.000 --> 00:00:07.000 דיברתי הרבה על צפייה בשמיים ללא עזרים; פשוט לצאת החוצה 00:00:07.009 --> 00:00:11.370 ולראות מה שאפשר לראות. מדהים מה אפשר ללמוד כך, 00:00:11.370 --> 00:00:14.469 וכמובן, זה כל מה שבני האדם יכלו לעשות במשך אלפי שנים. 00:00:14.469 --> 00:00:17.680 אבל עכשיו אנחנו יכולים לעשות יותר מזה, אנחנו יכולים להשתמש בטלסקופים. 00:00:17.680 --> 00:00:21.930 לא ידוע מי ממציא הטלסקופ. למרות מה ש"כולם יודעים", 00:00:21.930 --> 00:00:25.930 גלילאו לא המציא את הטלסקופ. הוא אפילו לא היה הראשון להשתמש בהם, 00:00:25.930 --> 00:00:30.260 ולא הראשון לפרסם את ממצאיו, אבל הוא השמיע את קולו בעקשנות במהלך השנים, 00:00:30.260 --> 00:00:34.789 ושרשרת התגליות המדהימה שלו, שאליהן הגיע בעזרת הכלי הפשוט שהיה בידיו, 00:00:34.789 --> 00:00:38.249 קנתה לו את מקומו בספרי ההיסטוריה. שיווק עצמי אגרסיבי משתלם לפעמים. 00:00:48.380 --> 00:00:52.480 אתם אולי חושבים שמטרתו של טלסקופ היא להגדיל עצמים קטנים כדי שנוכל לראות אותם טוב יותר. 00:00:52.489 --> 00:00:56.199 כך משווקים הרבה טלסקופים, אבל למען האמת 00:00:56.199 --> 00:01:00.869 זה לא מדויק. באופן כללי, מטרתו של טלסקופ 00:01:00.869 --> 00:01:06.439 היא להקל עלינו לראות עצמים: בעזרתו אפשר לראות דברים שאינם נראים, ולראות בחדות רבה יותר 00:01:06.439 --> 00:01:07.810 דברים שאפשר לראות. 00:01:07.810 --> 00:01:12.729 טלסקופ אוסף אור. חשבו עליו כדלי בגשם - ככל שהדלי גדול יותר, 00:01:12.729 --> 00:01:16.479 כך הוא אוסף יותר מי גשם. אם הדלי שלכם גדול מספיק, תאספו 00:01:16.479 --> 00:01:18.630 הרבה מים, אפילו אם יש רק טפטוף. 00:01:18.630 --> 00:01:23.090 במקרה של טלסקופ, ה"דלי" הוא מכשיר אופטי כמו עדשה או מראה 00:01:23.090 --> 00:01:27.950 שאוספת אור. המכשיר הזה נקרא אובייקטיב, וככל שהוא גדול יותר, 00:01:27.950 --> 00:01:32.109 כך הוא אוסף יותר אור. תסתכלו על העיניים שלכם... טוב, זה קצת קשה, אז בואו נחשוב 00:01:32.109 --> 00:01:35.809 על העיניים שלנו רגע. גם הן כמו דליי אור, אבל הן אוספות אור מבעד 00:01:35.809 --> 00:01:40.389 לאישונים שלנו, שקוטרם המרבי פחות מסנטימטר. 00:01:40.389 --> 00:01:42.040 זה דלי קטנטן. 00:01:42.049 --> 00:01:46.390 אבל אפשר לשפר את המצב. אם מרחיבים את הדימוי הזה, טלסקופ הוא כמו דלי עם משפך 00:01:46.390 --> 00:01:50.619 בתחתיתו. כל האור שהוא אוסף מרוכז וממוקד, ומועבר 00:01:50.619 --> 00:01:53.759 לעיניים שלנו. כך טפטוף של אור הופך לשיטפון. 00:01:53.759 --> 00:01:58.079 כמות האור שהוא אוסף תלויה בשטח האובייקטיב. כלומר, 00:01:58.079 --> 00:02:02.350 אם תכפילו את קוטרו, תאספו פי ארבעה יותר אור, 00:02:02.350 --> 00:02:06.780 כי שטח האובייקטיב עולה בחזקת שתיים מהרדיוס. אם הדלי רחב פי עשרה, 00:02:06.780 --> 00:02:11.250 תאספו פי מאה יותר אור. מן הסתם, ככל שטלסקופים גדולים יותר, כך יכולתם 00:02:11.250 --> 00:02:14.010 להציג בפנינו עצמים חיוורים גדלה בהרבה. 00:02:14.010 --> 00:02:18.879 למעשה, זאת הייתה אחת התגליות הראשונות והחשובות ביותר של גלילאו: 00:02:18.879 --> 00:02:23.069 כוכבים שלא נראו בעין נראו בקלות בטלסקופ, אף על פי שהעדשה שלו 00:02:23.069 --> 00:02:27.299 הייתה רק בקוטר כמה סנטימטרים. הכוכבים החיוורים האלה לא פלטו מספיק אור 00:02:27.299 --> 00:02:31.699 כדי שעיניו יוכלו לראות אותם, אבל כשהגדיל את שטח האיסוף באמצעות טלסקופ, 00:02:31.700 --> 00:02:33.020 הוא יכול היה לראות אותם. 00:02:33.030 --> 00:02:37.470 אופן הפעולה העיקרי של טלסקופים הוא שינוי כיוון של אור שמגיע מעצם מסוים. 00:02:37.470 --> 00:02:41.640 אני יכול לראות כוכב בעין מכיוון שהאור מהכוכב הזה פונה כלפיי, 00:02:41.640 --> 00:02:46.569 אל העין שלי. אבל רוב האור לא מגיע לעין שלי, הוא מגיע הקרקע מסביבי. 00:02:46.569 --> 00:02:50.000 הטלסקופ אוסף את האור הזה ומכוון אותו לעין שלי. 00:02:50.000 --> 00:02:53.269 כשנוצרו הטלסקופים הראשונים, שינוי כיוון האור נעשה 00:02:53.269 --> 00:02:56.780 בשימוש בעדשות. כשאור עובר מתווך לתווך, 00:02:56.860 --> 00:03:03.100 למשל מהאוויר למים או לזכוכית, הוא משנה מעט את הכיוון שלו. אתם רואים זאת 00:03:03.110 --> 00:03:07.680 כל הזמן; כף בתוך כוס מים נראית מכופפת או שבורה. הכף בסדר גמור, 00:03:07.680 --> 00:03:11.620 אבל האור שאתם רואים שמגיע ממנה נשבר, ומעוות את מה שאתם רואים. 00:03:11.620 --> 00:03:13.720 הכיפוף הזה נקרא שבירה. 00:03:13.720 --> 00:03:17.720 האופן שבו האור נשבר תלוי במה ששובר אותו, כמו מים או זכוכית, 00:03:17.720 --> 00:03:22.420 ובצורת העצם ששובר אותו. כך, אם נלטש חתיכת זכוכית 00:03:22.420 --> 00:03:27.530 לצורך עדשה, היא תשבור את האור בצורת חרוט, ותמקד אותו 00:03:27.530 --> 00:03:29.860 לנקודה אחת. זה משפך של אור. 00:03:29.860 --> 00:03:34.040 לשבירה הזאת יש כמה תוצאות מעניינות. קודם כול, האור שמגיע 00:03:34.040 --> 00:03:38.030 מראשו של עצם מרוחק נשבר כלפי מטה, והאור מתחתיתו נשבר מעלה. 00:03:38.030 --> 00:03:42.189 כשהאור הזה מתמקד, רואים את העצם הפוך. 00:03:42.189 --> 00:03:46.610 היא גם הופכת בין ימין ושמאל, מה שיכול להיות מטריד למדי, ולוקח זמן להתרגל לכך 00:03:46.610 --> 00:03:47.769 בשימוש בטלסקופ שובר אור. 00:03:47.769 --> 00:03:51.860 בנוסף, העדשה יכולה להגדיל את התמונה. זה, שוב, כי האור נשבר, 00:03:51.860 --> 00:03:56.569 והבבואה של העצם יכולה להיראות גדולה יותר מכפי שהעצם נראה בעין. 00:03:56.569 --> 00:03:59.950 זה תלוי בגורמים רבים, כמו צורת העדשה, המרחק מהעצם 00:03:59.950 --> 00:04:05.220 והמרחק מהעדשה, אבל בסופו של דבר מקבלים בבואה שנראית גדולה יותר. 00:04:05.220 --> 00:04:09.740 יש לכך יתרונות ברורים; כוכב הלכת צדק רחוק מכדי שנוכל לראות 00:04:09.750 --> 00:04:13.989 בעין יותר מנקודה, אבל טלסקופ מגדיל אותו, 00:04:13.989 --> 00:04:19.360 וכך ניתן לראות פרטים. כשגלילאו ואסטרונומים אחרים מהתקופה הביטו בשמיים בטלסקופים, 00:04:19.360 --> 00:04:23.640 הם גילו המוני פרטים: מכתשים על הירח, מופעי נוגה, הירחים של צדק, 00:04:23.640 --> 00:04:28.900 הטבעות של שבתאי ועוד. היקום עצמו הפך ממוקד יותר. 00:04:28.910 --> 00:04:33.350 כשאסטרונומים מדברים על שימוש בטלסקופ כדי להבהיר פרטים, הם משתמשים במונח 00:04:33.350 --> 00:04:37.920 רזולוציה. זאת היכולת להפריד בין שני עצמים שקרובים זה לזה מאוד. 00:04:37.920 --> 00:04:41.630 אתם יודעים במה מדובר. כשאתם נוהגים בלילה, מכונית רחוקה שמתקרבת 00:04:41.630 --> 00:04:47.630 אליכם נראית בהתחלה כאור יחיד. כשהיא מתקרבת, נקודות האור נפרדות זו מזו, 00:04:47.630 --> 00:04:48.980 מתפרק לשני פנסים. 00:04:48.980 --> 00:04:53.970 טלסקופ מעלה את הרזולוציה, ומאפשר לנו למשל להפריד בין שני כוכבים שקרובים זה לזה. 00:04:53.970 --> 00:04:57.820 או לראות פרטים על פני השטח של הירח. הרזולוציה תלויה חלקית 00:04:57.820 --> 00:05:01.580 בגודל האובייקטיב; באופן כללי, ככל שהאובייקטיב של טלסקופ גדול יותר, 00:05:01.580 --> 00:05:03.100 כך הרזולוציה טובה יותר. 00:05:03.100 --> 00:05:08.060 רזולוציה היא שימושית יותר מהגדלה בכל הקשור לטלסקופים. בסופו של דבר, 00:05:08.060 --> 00:05:12.320 יש גבול עד כמה טלסקופ יכול להפריד בין עצמים, אבל אין גבול עד כמה אפשר 00:05:12.320 --> 00:05:17.280 להגדיל את התמונה. אם נגדיל את התמונה מעבר למה שטלסקופ יכול 00:05:17.280 --> 00:05:18.980 להפריד, מקבלים דייסה. 00:05:18.980 --> 00:05:23.640 טלסקופים שוברי אור הם מצוינים, אבל יש להם מחסור גדול: קשה לייצר 00:05:23.640 --> 00:05:28.910 עדשות גדולות. הן דקות מאוד בקצותיהן, ונשברות בקלות. בנוסף, צבעים שונים 00:05:28.910 --> 00:05:33.530 של אור נשברים במידה שונה כשהם עוברים בעדשה, ולכן אולי נצליח להתמקד על כוכב אדום, 00:05:33.530 --> 00:05:36.160 וכוכב כחול עדיין ייראה מטושטש. 00:05:36.160 --> 00:05:41.160 היה צורך באייזק ניוטון בכבודו ובעצמו כדי שימצא דרך לעקוף את הבעיה: שימוש במראות. גם מראות 00:05:41.160 --> 00:05:45.260 משנות את כיוון האור, ואם משתמשים במראה קעורה אפשר גם למקד 00:05:45.260 --> 00:05:49.570 קרני אור. טלסקופים שבהם יש שימוש במראות נקראים טלסקופים מחזירי אור. 00:05:49.570 --> 00:05:53.970 היתרון של טלסקופים מחזירי אור הוא עצום: צריך ללטש רק צד אחד של מראה, 00:05:53.970 --> 00:05:58.650 בעוד שלעדשה יש שני צדדים. בנוסף, ניתן לתמוך במראה מצדה האחורי, 00:05:58.650 --> 00:06:03.030 ולכן אפשר לייצר מראות גדולות יותר בקלות ובזול יותר. אף על פי שנעשו 00:06:03.030 --> 00:06:07.080 שיפורים רבים במאות האחרונות, רוב הטלסקופים המודרניים מבוססים 00:06:07.080 --> 00:06:11.990 על העיצוב של ניוטון, ולמעשה שום טלסקופ מקצועי שמיוצר היום לא 00:06:11.990 --> 00:06:15.730 משתמש בעדשה בתור האובייקטיב. היום, הכול נעשה באמצעות מראות. 00:06:15.730 --> 00:06:18.580 וזה מביא אותנו לפוקוס השבועי שלנו על קניית טלסקופ. 00:06:18.580 --> 00:06:22.340 השאלה ששואלים אותי הכי הרבה, חוץ מ"איפה אתה מסתפר?", 00:06:22.340 --> 00:06:24.170 היא "פיל, איזה טלסקופ כדאי לי לקנות?". 00:06:24.170 --> 00:06:28.220 זאת שאלה לגיטימית, אבל קשה לענות עליה. דמיינו לעצמכם שמישהו 00:06:28.220 --> 00:06:32.370 יפנה אליכם וישאל, "איזו מכונית לקנות?". אי אפשר לענות על השאלה הזאת 00:06:32.370 --> 00:06:33.710 בלי מידע נוסף. 00:06:33.710 --> 00:06:38.250 אותו הדבר לגבי טלסקופים. אתם רוצים להסתכל על הירח ועל כוכבי הלכת, או על גלקסיות 00:06:38.250 --> 00:06:42.870 חיוורות שקשה יותר לראות? האם אתם באמת מסורים לעניין, או שזה רק תחביב? 00:06:42.870 --> 00:06:44.440 האם הטלסקופ מיועד לילד או למבוגר? 00:06:44.440 --> 00:06:48.310 אלו שאלות חשובות. רוב הטלסקופים הקטנים הם שוברי אור, והם מתאימים לצפייה 00:06:48.310 --> 00:06:51.910 בפרטים שעל הירח וכוכבי הלכת, כי הם נוטים להגדיל את התמונה יותר ממחזירי אור. 00:06:51.910 --> 00:06:55.930 אבל קשה להשתמש בהם, כי הם הופכים את התמונה משמאל לימין ומלמעלה למטה. 00:06:55.930 --> 00:06:59.710 טלסקופים גדולים יותר מתאימים יותר לעצמים חיוורים יותר, אבל הם יקרים יותר, וקשה 00:06:59.710 --> 00:07:04.360 להתקין אותם ולהשתמש בהם. מעציב אותי לשמוע על טלסקופ שצובר אבק כי הוא נקנה בחיפזון. 00:07:04.360 --> 00:07:09.440 אז זו ההמלצה שלי: מצאו מצפה כוכבים, פלנטריום או מועדון אסטרונומיה באזורכם. 00:07:09.440 --> 00:07:13.660 סביר להניח שיש להם אירועי צפייה בכוכבים, שבהם תוכלו להתבונן בטלסקופים שונים 00:07:13.660 --> 00:07:17.690 ולהשתמש בהם. בעליהם בוודאי ישמחו מאוד לדבר עליהם. 00:07:17.690 --> 00:07:21.460 בתור אסטרונום, אני יכול להבטיח לכם שהבעיה עם אסטרונומים היא לא 00:07:21.460 --> 00:07:26.840 לגרום להם להתחיל לדבר, אלא לגרום להם לשתוק, אז תוכלו לקבל הרבה עצות מניסיון. 00:07:26.840 --> 00:07:31.660 כמו כן, אני לרוב ממליץ לקנות משקפת לפני שקונים טלסקופ. משקפת היא קלה לשימוש, 00:07:31.660 --> 00:07:35.960 כיף להשתמש בה, קל לקחת אותה איתכם, ואפשר לקנות משקפת טובה בפחות כסף 00:07:35.960 --> 00:07:40.030 ועדיין לראות דברים יפים. אפילו אם תחליטו לא להיכנס לאסטרונומיה בתור תחביב, 00:07:40.030 --> 00:07:43.750 אפשר להשתמש בהן גם במהלך היום בטיולים ולצפרות. לי יש כמה משקפות 00:07:43.750 --> 00:07:45.520 ואני משתמש בהן כל הזמן. 00:07:45.520 --> 00:07:50.030 יש היבט שלישי בקשר לטלסקופים שהוא חשוב מאוד, בנוסף לרזולוציה ובנוסף 00:07:50.030 --> 00:07:55.020 לכך שהם מקלים עלינו לראות עצמים חיוורים. הם יכולים להראות לנו עצמים מחוץ לטווח האור 00:07:55.020 --> 00:07:56.280 שהעיניים שלנו יכולות לקלוט. 00:07:56.280 --> 00:08:00.900 בשנת 1800, ויליאם הרשל גילה את האור התת-אדום, סוג של אור שהוא בלתי נראה 00:08:00.900 --> 00:08:05.940 לעינינו. מאז למדנו על סוגי אור בלתי נראים נוספים: רדיו, מיקרוגל, 00:08:05.940 --> 00:08:10.430 על-סגול, קרני רנטגן וקרינת גמא. אפשר לצפות בעצמים אסטרונומיים 00:08:10.430 --> 00:08:14.170 בכל סוגי האור האלה, בשימוש בטלסקופים שיכולים לזהות אותם. 00:08:14.170 --> 00:08:17.930 גלי רדיו לא נקלטים בטלסקופים "רגילים" שמשתמשים בהם 00:08:17.930 --> 00:08:22.060 כדי לראות את האור הנראה. קרני רנטגן וגמא לא נקלטים בהם, כאילו הם לא קיימים בכלל. 00:08:22.060 --> 00:08:27.120 אבל אנחנו, בני האדם, חכמים. למדנו להשתמש בצלחות מתכת גדולות שיכולות לשבור 00:08:27.130 --> 00:08:31.690 גלי רדיו, ואפשר להשתמש בהן כמו בטלסקופים ניוטוניים עם מראה. למעשה, 00:08:31.690 --> 00:08:36.259 צורות שונות של אור מתאימות לסוגים שונים של טלסקופים, וברגע שגילינו איך לעשות זאת, יצרנו אותם. 00:08:36.259 --> 00:08:39.930 כעת אנחנו יכולים לזהות תופעות קוסמיות בכל הספקטרום של האור, 00:08:39.930 --> 00:08:44.639 מגלי רדיו לקרינת גמא, ואפילו יצרנו טלסקופים יוצאי דופן שמזהים חלקיקים תת-אטומיים 00:08:44.640 --> 00:08:49.000 בחלל, כמו נייטרינו וקרינה קוסמית. בזכות כל זה, 00:08:49.000 --> 00:08:52.220 למדנו על היקום הרבה יותר משגלילאו יכול היה לשער. 00:08:52.220 --> 00:08:56.460 ואנחנו בעיצומה של מהפכה נוספת. הפרטים הביופיזיים מורכבים, 00:08:56.460 --> 00:09:01.259 אבל במובן מסוים העיניים שלנו הם כמו מצלמות וידאו, שמצלמות בקצב של כ-14 00:09:01.259 --> 00:09:04.639 תמונות בשנייה. זה מעט מאוד זמן. בצילום, עם זאת, אפשר להשתמש 00:09:04.639 --> 00:09:09.649 בזמן חשיפה ארוך, ולאפשר לאור להצטבר, וכך לחשוף עצמים חיוורים בהרבה. 00:09:09.649 --> 00:09:14.529 התמונות הראשונות צולמו בטלסקופ במאה ה-19. זה הוביל לגילויים רבים; 00:09:14.529 --> 00:09:19.519 לדוגמה, במאה ה-20 טלסקופים עצומים עם מצלמות עצומות גילו 00:09:19.519 --> 00:09:24.589 פרטים בגלקסיות רחוקות, שבזכותם הבנו שהיקום מתרחב, 00:09:24.589 --> 00:09:27.800 מושג חשוב ביותר שנצלול לתוכו בהמשך הסדרה. 00:09:27.800 --> 00:09:32.459 וכעת יש לנו גלאים דיגיטליים, דומים לגלאים שיש במצלמה בטלפון שלכם, 00:09:32.459 --> 00:09:37.790 אבל גדולים ורגישים בהרבה. הם רגישים בהרבה מסרט צילום, 00:09:37.790 --> 00:09:42.339 וביכולתם לגלות בדקות בודדות עצמים שיש צורך בשעות כדי לגלותם בסרט צילום. 00:09:42.339 --> 00:09:47.029 המצלמות הדיגיטליות האלה יכולות לגלות אור על-סגול, תת-אדום ועוד. 00:09:47.029 --> 00:09:51.860 אפשר לאחסן כמויות עצומות של נתונים בקלות במחשבים, ולהשתמש במחשבים כדי לנתח 00:09:51.860 --> 00:09:56.009 את הים העצום הזה של המידע, ולבצע משימות שהן מעייפות מדי לבני אדם. 00:09:56.009 --> 00:09:59.720 רוב האסטרואידים והשביטים מתגלים בשימוש בתוכנות אוטונומיות, למשל, באמצעות זיהוי 00:09:59.720 --> 00:10:04.259 עצמים שנעים בין עשרות או מאות אלפי כוכבים הקבועים במקומם. 00:10:04.260 --> 00:10:08.960 כל זה ליווה את עידן המצפים המרוחקים; אפשר למקם טלסקופ על הר במקום רחוק 00:10:08.960 --> 00:10:12.960 ולתכנת אותו כך שיסרוק את השמיhם אוטומטית. כך אפשר גם לשלוח טלסקופים לחלל, 00:10:12.960 --> 00:10:17.639 מעל לאוויר באטמוספרה שלנו, שמטשטש ומעוות את צורתם של עצמים רחוקים וחיוורים. 00:10:17.639 --> 00:10:22.389 אנחנו יכולים לבקר בעולמות אחרים ולשלוח תמונות ונתונים בחזרה לכדור הארץ, או לשלוח מצפים, 00:10:22.389 --> 00:10:27.660 כמו טלסקופ החלל האבל, למסלול ההקפה של כדור הארץ, שם הם יביטו למעמקי היקום. 00:10:27.660 --> 00:10:32.180 לטענתי, במאה האחרונה הייתה מהפכה באסטרונומיה שהיא חשובה לא פחות 00:10:32.189 --> 00:10:36.339 מהמצאת הטלסקופ עצמה. בתחילת המאה ה-17, 00:10:36.339 --> 00:10:40.779 השמיים היו חדשים לנו, ובכל מקום שכיוונו אליו טלסקופ, מצאנו אוצרות. 00:10:40.779 --> 00:10:45.819 אבל עם הטלסקופים העצומים שלנו, ועם ה"עיניים" הדיגיטליות הרגישות שלנו, זה עדיין המצב גם היום. 00:10:45.820 --> 00:10:50.319 אנחנו לומדים על היקום בכל יום, וגם לומדים בכל יום שיש עוד הרבה מה ללמוד. 00:10:50.319 --> 00:10:55.240 זה אחד היתרונות הגדולים ביותר באסטרונומיה; היקום הוא כמו 00:10:55.240 --> 00:11:00.029 פאזל עם אינסוף חלקים. הכיף לא נגמר לעולם. 00:11:00.029 --> 00:11:05.480 וזכרו: למרות כל הפלאים שאנחנו מגלים באמצעות טלסקופים, העיניים שלנו גם הן 00:11:05.480 --> 00:11:10.009 כלים לא רעים בכלל. לא צריך ציוד משוכלל כדי לראות את השמיים. 00:11:10.009 --> 00:11:14.240 העיקר לצאת החוצה. תסתכלו למעלה! גם זה כיף. 00:11:14.240 --> 00:11:18.749 היום למדתם שטלסקופים עושים שני דברים: משפרים את היכולת שלנו להפריד בין פרטים, 00:11:18.749 --> 00:11:23.949 והם אוספים אור ובכך מאפשרים לנו לראות עצמים חיוורים. יש שני סוגים עיקריים של טלסקופים: שוברי אור, 00:11:23.949 --> 00:11:27.790 שבהם נעשה שימוש בעדשה, ומחזירי אור, שבהם יש שימוש במראה. יש גם טלסקופים 00:11:27.790 --> 00:11:31.699 שמשתמשים בהם כדי לזהות אור שעינינו לא יכולות לראות, ועם המצאת סרטי הצילום, ולאחר מכן 00:11:31.699 --> 00:11:35.790 הגלאים האלקטרוניים, פיתחנו יכולת לחקור את מעמקי היקום. 00:11:35.790 --> 00:11:40.129 "קראש קורס" מופק בשיתוף עם PBS אולפנים דיגיטליים. כותב הפרק הוא אני, 00:11:40.129 --> 00:11:44.819 פיל פלייט. עורך התסריט הוא בלייק דה פסטינו, היועצת שלנו היא 00:11:44.819 --> 00:11:48.899 ד"ר מישל ת'אלר. הבמאים הם ניקולס ג'נקינס ומייקל ארנדה, וצוות הגרפיקה 00:11:48.900 --> 00:11:50.000 .Thought Café הוא